נולד לי אח- כל מה שצריך לדעת

תארי לך שאחרי כמה שנות נישואין, בן זוגך מבקש לשוחח איתך. הוא מספר לך שהוא כל כך אוהב אותך, את כל כך מיוחדת, חכמה, משמעותית ויפה שהוא החליט, ללא הודעה מוקדמת, מבלי להתייעץ איתך, להביא עוד אישה, שתהיה כנראה דומה לך אבל גם שונה מאוד. 

דמיין לעצמך שבת זוגתך כל כך אוהבת אותך, שהיא החליטה לצרף לבית שלך עוד בחור מתוק וצעיר, שנמצא תמיד לידה, שהיא מעניקה לו את כל תשומת הלב. 

זה בדיוק מה שאנחנו עושים לילדים שלנו, כשאנחנו מבשרים להם על אח שבדרך. 

הולדת אח או אחות הוא אירוע דרמטי בחייו של הילד, במיוחד אם הוא הבכור, ובמיוחד אם הוא  צעיר. לרוב, אח/ות חדש מביא איתו כל כך הרבה שינויים והכנות, שאנחנו לא מספיק נותנים מקום לתחושות האח הגדול. זה מרגיש לנו כמו תהליך כל כך טבעי, אבל טיפול נכון ומודעות למצב עשויה להפוך את ההסתגלות למצב החדש לקלה ונכונה. 

אספתי עבורכם שלל טיפים ועצות פרקטיות ליישום: 

1 .הכנה מקדימה- קשה לנו לדעת מתי כדאי לבשר את הבשורה. מצד אחד אנחנו לא רוצים להסתיר, מצד שני אין טעם לשתף מוקדם מדי. אז מתי כן? בשני השלישים הראשונים סביר להניח שרוב הילדימות לא ירגישו בכלל. כשהבטן גדולה ומוחשית אפשר לחכות עד  שהילד/ה שואל מעצמו ומביע עניין, אם השלב כבר מתקדם ועדיין לא התעוררו שאלות ,  אפשר לשאול את הילד/ה שאלות מנחות- שמת לב שמשהו שונה בבטן שלי? מה לדעתך  קרה לה? מה לדעתך יש בפנים? (שאלות בהתאם לגיל). היו עירניים לגבי מצוקות של הילד.  לפעמים, למרות שעדיין לא נשאלה השאלה, הילד כבר מרגיש שיש שינוי וחש קושי רגשי  שמתבטא במתח, עצבנות וכדומה. במקרה כזה כדאי לנסות ולברר עם עצמכם, אל תסמכו  על זה שהילד בעצמו יבין את הגורם, האם יש לזה קשר להריון? אם כן, יזמו שיחה ושתפו.

 2 .הכנה מקדימה 2 -יש לנו הנטייה להמתיק לילדים בשורות כבדות, אבל זה לא הדבר המדויק לעשות. כשהלידה מתקרבת, כדאי לתאר לילד/ה את המציאות החדשה (גם היא קשה). בהחלט כדאי לתאר איך נראה תינוק, מה הצורך שלו, ולדבר על תשומת הלב  הרבה שיקבל, ועל הדברים ש"מעצבנים". שתפו את הילד בהשלכות על חייו- זה אומר  שאראה את אבא/ אמא פחות? זה אומר שרק אבא יקח אותי מהגן? זה אומר שאמא לא תוכל לקרוא לי סיפור לפני השינה? זה אומר שאמא/ אבא לא יוכלו תמיד להרים אותי. ככל  שתשקפו מציאות כנה יותר, כך תכינו את הילד/ה למציאות החדשה שאליה צריך להתסגל.  הקפידו לקיים שיחה כזו לפחות שלוש פעמים בחודש האחרון. 

3 .ואתה תהפוך לאח בוגר וגדול- נכון שכולנו אומרים את זה? אבל זה באמת מה שיקרה? נכון,  הילד יהפוך לגדול באופן יחסי לאחיו התינוק, אבל לידת האח אין פירושה שהילד הופך  ברגע אחד לכל יכול, וכאן הטעות שלנו. ראשית, אנחנו מבטיחים לילד מעמד שבפועל הוא  לא הולך לקבל אותו. הרי הוא לא יוכל לחצות כביש לבד, הוא לא יוכל להדליק את הגז במטבח, אז מה  אני- גדול או קטן? שנית, המעמד הגדול הזה עלול להלחיץ וליצור מתח אצל האח הגדול.  מבחינתו, ברגע שהוא הופך לגדול, אמא ואבא כבר לא צריכים לטפל בו יותר, הוא כבר לא  "זכאי" לטיפול ולקרבה שמקבל ילד קטן. הסתירה והמתח בין המושג הזה, לבין התחושה  של הילד הרבה פעמים משפיעה ומייצרת אפקט של תסכול ועצבנות. מה כן אפשר להגיד?  השתמשו במושגים המתארים מעשה, ולא תיאור של תכונה מחייבת: היום אצל סבתא  התנהגת ממש בהתחשבות/ עשית את זה בעצמאות רבה/ אני מרגישה שאתה מתנהג  באחריות. 

4 .לאח הקטן הכל מגיע- לא רק שהילד צריך לפנות את כל עולמו, לזוז ממרכז הבית הצידה,  הוא גם צריך כל הזמן לוותר ולהתחשב באחיו הקטן. שימו לב כמה פעמים אנחנו מבקשים- שקט כי התינוק ישן/ תן לו כי הוא קטן יותר/ קודם נאכיל את התינוק ואז אותך וכו'. ככל  שהילדים גדלים זה ממש הופך לשיקול הכרעה בריב. הוא הקטן יותר אז רחם עליו/ תן לו. זה  העוול הגדול בתולדות האחים הבכורים. מה, אם הוא קטן ממני הוא תמיד צודק? היו הוגנים  עם הגדול ונסו לווסת את התגובות שלכם בצורה יחסית מאוזנת. לעיתים צריך להתחשב בתינוק, ולעיתים לא. 

5 .העלמות של אחת הדמויות- מה שקורה בדרך כלל, שדמות אחת עיקרית מטפלת בתינוק החדש, וההורה השני נשאר לטפל בגדול. השתדלו לחלק ביניכם עד כמה שניתן את  הטיפול. המנעו ממצב בו רק אבא מקלח/ מרדים/ מוציא מהגן, זה משמעותי מאוד. החוויה  של הילד היא- גנבו לי את אמא/אבא (זו בדרך כלל אמא, בגלל ההנקה) חשוב מאוד ליצור משבצות לכל אח בנפרד. מעתה, הרבה מהחלונות שהיו לילד הבכור בלעדיים, יהפכו לשיתופיים- מתקלחים יחד, הולכים לגינה יחד. חשוב ליצור חלון זמן לפחות פעם בשבוע, בו כל הורה נמצא  לבד  עם הילד הבכור ובלי האח החדש. הדבר יאפשר בטחון ויצמצם את הצורך של הבכור ״להלחם״ על המקום שלו.

6 .העניקו מרחב חדש- הרבה מהאזורים שהיו רק שלו, הופכים עכשיו לאזורים של התינוק  במקרה הטוב, ולאזורים משותפים במקרה הפחות טוב. נותרת אצל הילד תחושה שלקחו לו  את המשמעות שלו, לכן כדאי מאוד להעניק לילד מרחב שהוא רק שלו. המרחב לא חייב  להיות פיזי, הוא יכול להיות גם תחום אחריות בבית. אם הילד הפך לאח גדול, מגיע לו גם  לקבל. המקום הכי קל ונכון הוא הכנת ארוחת הערב. תנו לילד לבחור את הירקות ולשטוף  אותם, בקשו ממנו לערוך את השולחן. אתם גם יכולים לתת לו תחומי אחריות עם התינוק  החדש- תפרוש את משטח הזחילה, תן לו את המוצץ (אבל לא יותר מדי). חשוב שהחוויה תהיה בעלת משמעות עבור הילד, ושתהיה רק שלו. ארוחת ערב זה פתרון שעובד תמיד.  הזכירו והדגישו כי הוא קיבל את התחום הזה כי אתם סומכים עליו, כי הוא אחראי מאוד וכבר מנוסה בבית (בשונה מהתינוק)

7 .התנהגו כרגיל- כמעט בטוח שגם אם תקיימו את כל ההכנות, עדיין תחוו התנגדות של האח  הגדול והיא טבעית. אני שומעת לא מעט הורים שבוחרים לוותר לילד, מתוך מקום של  רחמים או "הענות למצוקה" אבל זה דווקא עושה את ההפך בדיוק. חשוב לשמור על  השגרה, ולהראות שבעולם שלו- שום דבר לא השתנה משמעותית. לא רק מבחינת סדר  היום, אלא במיוחד באיזור הצבת הגבולות. אם תוותרו לילד על סידור החדר, רק בגלל שנולד  לו אח אתם בעצם מסכימים עם התחושה שמשהו נורא קרה, עד כדי כך נורא שאנחנו  מוותרים לך. אך אם תמשיכו לעמוד על שלכם, ותדרשו מהילד את אותן הדרישות שהיו  בעבר, המסר שיועבר הוא- אנחנו סומכים עליך. אם  תשנו את השגרה יתכן והילד יחווה מצוקה אמיתית, כי כל החששות שלו התקיימו- אכן העולם התמוטט והכל השתנה! השאירו לו את המקום המוכר והידוע שלו, גם אם זה אומר  שאתם גורמים לו כרגע לבכות. 

8 .החשוב ביותר- אמפתיה. אל תבלבלו אמפתיה ורחמים, רחמים מגיעים כשאנחנו חושבים שמשהו הוא מסכן וחלש. אמפתיה היא הכרה ברגשות של הילד ,קבלה וחיבור. שקפו לילד  מה הוא מרגיש, אם הוא מביע גילויי תוקפנות כלפי התינוק, אל תסכימו כמובן, אבל שקפו  לילד שאתם מבינים שזה קשה לו. תנו לו אהבה וחום, גרמו לו להרגיש שלמרות הכל אתם  אוהבים אותו בדיוק באותה מידה.

ֿלסיכום, 

חשוב להיות בתנועה ולהרגיש את השינויים ותגובות שקורים במשפחה תוך כדי. אין מתכון אחד, כל משפחה נדרשת למצוא את הפרופיל המחודש שלכם כמשפחה. זכרו להיות סלחניים, גם כלפי הילד/ה וגם כלפי עצמכם, התרחבות המשפחה משנה את כל מה שהכרתם עד עכשיו, ולכל המשפחה יחד יש תקופת התסגלות משותפת, אל תשכחו את עצמכם. 

בהצלחה,

ילדי הטבע הדמוקרטי